יורו (19). מה קרה בסוף עם ריקלמה?

השאלה אם נחוצה ועדת פליימייקרים או לאינדוודואליסט עדיין יש מקום?

לפני חמש שנים בערך פרסמתי פוסט בשם "דינוזאור עצוב" בעקבות גמר הקופה אמריקה של 2007 שבו ניצחה ברזיל 0-3 את ארגנטינה במפגן של אתלטיות נדירה – והותירה את עושה המשחק של ארגנטינה – חואן רומן ריקלמה – די חסר אונים.

אני אחזור כאן על המשפט העיקרי באותו פוסט:

היה עצוב לי מאד לראות חואן רומן ריקלמה משחק את תפקיד מספר 10 הקלאסי בסגנון ושיטה שכבר חלפו מהעולם בעידן של כדורגל ציני ותעשייתי. ריקלמה לא היה גרוע אתמול הוא פשוט היה לא עדכני.
עם שחקנים כמותו כבר לא מנצחים קבוצות מהסוג של צ'לסי או ברזיל

להזכירכם, את צ'לסי אימן אז מוריניו. וברזיל הייתה כבר אז קבוצה שסמכה על האתלטיות שלה וזכתה בקופה כשהיא לא משתמשת ברונאלדיניו וקאקה. הפוסט היה לדעתי עדכני מאד לזמנו ועכשיו הוא לא רלוונטי.

מהפכת ברצלונה  החזירה לחיים את הקשר הטכני הקטן והראתה שפוזשן יכול לדרוס. בעידן ההוא נדמה היה שהקישור נועד לבריונים. אפילו את תפקיד המקללה שיחקו אז בריונים כמו קלוד מקללה.

אבל היא לא החזירה לחיים שחקנים כמו ריקלמה. צ'אבי ואיניאסטה ופבראגאס וכל וועדת עושי המשחק של ספרד משתמשים מעט יחסית בדמיון והרבה בטכניקה. ב-99% מהמקרים הם בוחרים את המסירה על פי הסיכוי להשלים אותה. גם אם תיראה טריוואלית. בעיניהם מסירה שהגיעה ליעדה היא ניצחון קטן.  עיקר החשיבה נעשית בתדרוך ובאימון – לא במשחק.

אז פה נמצא הכדורגל לדעתי:
יכולת לפוזשן – חובה.

שימוש קיצוני בפוזשן? אולי. נראה.

השאלה היא אם בתוך תנאי היסוד הזה תכנית ותבנית ינצחו דמיון והרפתקנות.

יורו (17). פירלו, אנגליה
יורו (קרוב לסוף). נהיה ספרד

תגובות

  • גיל

    מעניין לקרוא את הפוסט ההוא בפרספקטיבה. כתבת על הכדורגל המרהיב של ברצלונה וזה עוד לפני שהוא נהיה מרהיב באמת. וכמובן ציטוט שאפשר יהיה לחזור אליו עוד 5 שנים "וסקולס מבוגר כבר".

    ואגב, מה עם מספר 10 קלאסי כמו מראדונה, היה מצליח היום או לא? לדעתי אין בכלל ספק. כל משחק היה מעמיד לפחות 3-4 מצבים של שחקן מול השער היה מספיק לנצח את רוב הקבוצות.

    • אריאל גרייזס

      מן הסתם היה מצליח היום, ראה ערך מסי. נכון שמסי משחק בתפקיד טיפה יותר קדמי בשנה-שנתיים האחרונות אבל לפני כן הוא שיחק טיפה יותר אחורה והיה אחראי לבישולים לא פחות מלגולים

      • גיל

        אני מנסה לחשוב אם איזה שהוא שחקן גדול שהיה משחק היום היה פחות מצליח. מעניין מה מאמנים היו עושים עם כישרון כמו סוקרטס.

        • דורפן

          סוקרטס היה בימינו שנוא על ידי הקהל. תינוק מפונק. איך הוא בועט פנדל? הוא לא מתאמן. בדומה - שחקן כמו נאני בדור אחר - כולם היו אוהבים אותו וסולחים לו על כך שאינו יעיל ב-100%.

      • אוהד נ.

        גם השנה, עם השבעים ומשהו גולים שלוט, מסי היה אחראי לכמעט שלושים בישולים...

    • דניאל

      אתה צודק זה באמת יפה לראות שהוא צופה כמה שנים קדימה
      מצד שני הוא גם רשם שנבחרות שמשחקות יצירתי אבל לא מספיק חזקות לזכות בכלום וציין את ספרד שכולנו יודעים מה עושים עושים כיום ובעבר חח

  • ארז (דא יונג)

    ועוד סיבה מרכזית שהביאה לכך שכבר בשנים המוקדמות של המאה ה-21 שחקנים כמו ריקלמה היו לא עדכניים היא (אי) תרומתם למאמץ ההגנתי, לחץ על היריבים וחילוץ כדור לאחר איבוד.

    ד"א, גם לפני חמש שנים וגם עכשיו שמו האמצעי של ריקלמה היה רומן (כמו רומן רוסי) ולא רמון (כמו חיים).

  • צור שפי

    אבחנה מאוד מעניינת. אם אני מבין אותך נכון מה שאתה אומר הוא שאחרי תקופה מסויימת שבה היה נדמה שהכישורים הטכניים מפנים את מקומם לאתלטיות נראה עכשיו שהם חזרו ותפסו את מקומם אלא שבמקום דימיון ויצירתיות באה שיטתיות ותרגול.

    לדעתי התאור הזה תואם מאוד את נבחרת ספרד אבל לא את בארסה. שם קיים גם אלמנט הניצוץ היצירתי אבל הוא ממוקד כמעט בלעדית בדמותו של מסי (אגב, אני לא מסוגל להגיד אם מסי הוא חלוץ או קשר, כנראה שעם יותר מ-70 גולים לעונה ההגדרות מתייתרות).

    ועדיין, אסור להספיד את האתלטיות - נדמה לי שהמיקס המוצלח בין אתלטיות וטכניות קיים ביורו הזה בעיקר אצל גרמניה וגם (בצורה מעט פחות מובהקת) אצל פורטוגל. המשחק ביניהן בשלב המוקדם היה שקול למדי למרות שרונאלדו (שהיה על המגרש) נעדר. מעניין אם תהיה הזדמנות לשידור חוזר בגמר. אני בעד.

    • דורפן

      תגיע הנקודה בהיסטוריה שישוחק כדורגל של פוזשן אבל עם אתלטים מעולים. וזה יגיע מברזיל

  • גיל

    והשאלה היא גם האם תמו הימים ששחקן אחד במו רגליו יכל לסחוב נבחרת בינונית לתארים או שבלי שחקנים טובים עד מצוינים סביבו אין לנבחרת סיכוי. מחר אולי נקבל תשובה.

    • רועי

      התשובה היא שכנראה לא, ראה ערך מסי. וריקלמה יכול להוות כאקס פקטור אם יש לו מסי בהתקפה (אהמ סאבז'ה) !

  • כסיפוביץ

    פעם היה פוסט מבריק של דורפן על הצורה שברסה מחלקת את המגרש לשטחים קטנים כדי לבודד את מסי.

    אני חושב שכאן מגיעה הגדולה של צ'אבי כעושה משחק.
    האיש משנה החלטות תוך כדי משחק עשרות פעמים ומעביר את כל המשחק מצד לצד כאהבת נפשו.
    צ'אבי הוא ה-10 האולטימטיבי. הרבה יותר ממסי.

    • ערן

      צ'אבי, וזה נכון גם לגבי אנייסטה, הוא לא שחקן כדורגל, אלא שחקן שח-מט. המטרה שלו היא לא לצעוק גול, אלא לצעוק שח. יש דור חדש של כוכבים (אוזיל, מודריץ', ווילשיר ועוד..) שיודעים כדורגל אבל מנסים ללמוד שח

  • אבי בן דוד

    לא יודע אם צפית בבוקה. מדהים שהוא עדיין רלוונטי, נכון שהוא לא עושה הגנה אבל הוא מכריע משחקים. יודע בדיוק מתי לעלות הילוך, ובוקה תשחק היום בגמר בעיקר בזכותו. רונן, לא יודע אם התכוונת אבל באמת היום משחק ראשון נגד קוראנתייס בבונבוניירה.עושה משחק קלאסי, אני לא יודע עם זה רלוונטי לכדורגל של היום, כמובן שכל הגמדים של ספרד יוצאי דופן, ספרד משחקת עם 3-4 עושי משחק, אין לזה שום תקדים, לפחות ממה שאני זוכר. בסופו של דבר, ההיסטוריה הוכיחה שתבנית ותכנית ביחד עם דמיון וההרפתקנות היא שתביא לתוצאות. ספרד וברצלונה של השנים האחרונות הן דוגמא טובה לכך.

    • דורפן

      כמובן שריקלמה היה, הווה, עתיד רלוונטי ל99% מהכדורגל המשוחק בעולם. אבל אני התכוונתי בשעתו לרמות של 5-6 הנבחרות הטובות ורבע גמר הצ'מפיונס וצפונה.

  • קורא

    גם המשפט הזה מעניין עכשיו - "כדורגל יצירתי רואים בכמה נבחרות שהן לא חזקות מספיק להתמודדות על תארים – כמו מקסיקו, ספרד, גאנה וצ'כיה". מאז ספרד בגרף ירידה ביצירתיות ועליה בתארים (עם חפיפה ב-2008)...
    לגבי העדר יצירתיות בסגנון של ספרד אני מסכים באופן חלקי - לדעתי יש קשר ישיר לתנועת עומק - כשיש תנועת עומק אז כן יש מהלך יצירתי וטכני (המסירות של סילבה, פברגאס, אינייסטה, קאסורלה בגולים מול איטליה, קרואטיה וצרפת, וגם של צ'אבי לפברגאס מול צרפת).
    הבעיה היא שלא מייצרים תנועה כזאת - שאין אופציה בעומק, שחקן 25 מ' מהשער יכול או להחזיר אחורה או לנסות עבור 3 שחקנים ומסי כאמור בנבחרת אחרת.

    • אדם

      עד מונדיאל 2006, חואן קרלוס ולרון תפס את הקישור הספרדי, אחד השחקנים הכי יצירתיים ומרתקים שראיתי.. מאז זה עבר לידי צ'אבי ואינייסטה.. יש משהו בדבריך.

  • גיל שלי

    בסוף תמיד דמיון ויצירתיות מנצחים

    • אריאל גרייזס

      לא חושב. עבודה קשה תנצח הכל

      • צור שפי

        שתי השקפות עולם שלמות בשתי שורות

        • קורא

          אם אתה גאון יצירתי אתה תנצח בגאונות ויצירתיות, אם לא, עבודה קשה..

  • תומר חרוב

    אלו היו הימים הטובים, שלא היה שירשור תגובות. השאלה הגדולה היא לא מה קורה עם ריקלמה, אלא איפה בירדמן?
    מה בעצם ההבדל בין פירלו-מודריץ-צ'בי לריקלמה חוץ מזה שהם משחקים מאחור? אני חושב שמה שאנחנו רואים בשנים האחרונות ובטורניר הזה במיוחד(גם מאוטיניו הוא כזה וגם שווינשטייגר) זה לא את העלמותו של הפליימייקר אלא את הפיכתו לקוורטרבק.

    • אסף לאופר

      וואלה תומר הוצאת לי את המילים מהפה (או מהמקלדת, או משהו כזה...)

      הפליימייקר היום הוא אחורי יותר וכפועל יוצא מזה גם תורם יותר להגנה וגם מחבר בין ההגנה להתקפה יותר מאשר ריקלמה שקיבל את הכדורים שלו מהקישור האחורי והיה צריך להזין את ההתקפה ביצירתיות.

      אני לא מבין מספיק בפוטבול אבל נשמע לי שההקבלה לקוורטרבק היא במקום :)

      • תומר חרוב

        אני גם לא מבין מספיק בפוטבול אבל מה שהקפיץ לי את זה הייתה הדרך שבה האיטלקים מבודדים את פירלו. הם שמים לידו שני קשרים(דה רוסי ומוטה או דה רוסי ומונטליבו) שיבטלו כל אפשרות לשמירה אישית עליו וזה. הם יצרו מעין יחידה שנעה יחד על המגרש, הוא יכול להיות עשרים וחמישה מטר משער היריבה או עשרים וחמישה מטר מהשער של בופון ועדיין הוא יהיה מגונן ומחופה כדי לבנות את המשחק.

        • D! בארץ הקודש

          תומר - מעניין

  • חלפס

    איזה שחקן הריקלמה הזה. מהשחקנים שרק נוגעים בכדור וכל הקבוצה מתחילה לזוז בקצב וכוון חדשים.
    מעבר להחזקת הכדור האינסופית שיש היום אצל צ'אבי(כדוגמא), נראה לי שניצול ההזדמנויות שנצרך היום הרבה יותר גבוה. מספיקה מסירה אחת טובה, אין צורך לבדר את הקהל כל המשחק .

  • גיל מזימבבואה

    הטקטיקה היום מסרסת את כל היצירתיות, ולכן על מנת לראות כדורגל כמו שאנחנו באמת אוהבים השחקן חייב להיות אתלט ברמה עולמית. רונאלדו היחידי שיכול לספק אותנו כמו שמראדונה, סוקרטס וכ"ו סיפקו אותנו בעבר.
    תחשבו על זה רק עם פורטוגל יעלו לגמר נגיד שזו האליפות של רונאלדו. אם הם יעופו היום את מי ניזכור? או את מי אנחנו זוכרים מדרא"פ? היום אין יותר טורנירים שרשומים על שם מישהוא. אלא אם כן הוא יצליח להיתגבר בעזרת כישרון על טקטיקה מסרסת.

    • אסף לאופר

      אותי מעניין לדעת מתי המילה טקטיקה הפכה למילת גנאי? הרי בסופו של דבר טקטיקה היא המחשבה על המשחק, ההתפתחות שלו, ולא רק הרכבים הגנתיים שנועדו להצר את צעדיהם של השחקנים היצירתיים. נראה לי שלחיים ברעם יש חלק גדול בקונוטציות השליליות של המילה טקטיקה...

      לדעתי עצם העובדה שהטקטיקה והקבוצתיות שולטות בכדורגל (למרות המפלצת הדו ראשית מסינלדו) היא הרבה יותר מרתקת מבחינת התפתחות המחשבה על המשחק, מאשר אם הוא היה נשלט ע"י כוכבים.
      והרי נבחרות כמו ספרד (לפחות באידאל שלה ביורו 2008) וגרמניה, מוכיחות שאפשר גם ליהנות אסתטית מהמשחק וגם לזהות אותו עם שיטה וטקטיקה יותר מאשר עם כוכבים אינדיווידואלים.

    • כסיפוביץ

      נזכור אחד שקוראים לו צ'אבי [אדריכל הכדורגל הטוב ביותר ב-20 שנה האחרונות]
      אולי אחד שקוראים לו פירלו [ הענק השקט ]
      בסוף יש גם גרמני אחד העונה לשם שוונשטייגר [הילד והנקניקייה ]

      כל החברלייך הללו הם מענקי הדור. לא פחות.
      הרבה יותר מהחברה הוורדרדים שמגיעים מאזור אנגליה.

    • צור שפי

      מדרום אפריקה 47 מיליון ספרדים זוכרים את אנדרסיטו אינייסטה בדקה ה-116.

      • דניאל

        לדעתי אתה טועה
        המונדיאל לא היה רשום על שמו של אף שחקן
        ב-2008 הוא היה רשום על צ'אבי ב-2010 אף אחד לא היה מעל כולם בצורה בולטת
        גם השנה, ביורו הזה אין שחקן שסוחב את הנבחרת שלו מעל הרמה שלה חוץ מרונאלדו.
        צריך לזכור שפורטוגל לא הייתה בכלל מועמדת לעלות מהבית שלה עם הולנד וגרמניה

  • יואב בורוביץ'

    אני מתנגד לעודף התיאורטיזציה. אין דבר כזה שחקנים לא רלוונטים. שחקן, גם אינו גדול ואינו מהיר במיוחד, לעד יהיה רלוונטי אם יש לו שליטה בכדור נעלה ומסירה נפלאה (ע"ע צ'אבינייסטה). ולהיפך- שחקן גם אם הוא חזק ומהיר בטירוף לא יהיה כוכב כל עוד לא יהיה טכני ועם יכולת מסירה (זה לא אומר שאין מקום לשחקנים הבריונים דוגמת ג'ון אובי מיקל).
    אבל ככלל, אין להסתכל על השחקן הבודד בהקשר זה. שחקנים כמו צ'אבינייסטה ככל הנראה היו הרבה פחות אפקטיביים אם לא היו משחקים בברצלונה (בעיקר צ'אבי, אינייסטה בגלל הטכניקה הנפלאה, והיכולת לא רק למסור מעולה אלא גם לעבור שחקנים בנקל, כן היה מצליח יותר).
    כלומר, קבוצה טובה צריכה שיהיו לה גם שחקנים טכניים (גם אם הם קטנים ועדינים יחסית) וגם בריונים. בארסה היא סוג של יוצא מן הכלל אך לא לגמרי. לפויול יש חלק די משמעותי בהצלחה שלה, אבל נכון שהוא כמעט הבריון היחיד (וגם שחקן טכני לא רע בכלל).
    לסיכום, הכל שאלה של מינון. קבוצות באמת גדולות צריכות שחקנים טכניים ויצירתיים ו-ENFORCERS (שרצוי שגם להם תהיה טכניקה סבירה לכל הפחות).
    לדעתי כך היה הכדורגל תמיד וכך גם יהיה תמיד.

    בהקשר זה, אין עניין של טקטיקה או של פילוסופיה. אם אין תמהיל נכון, כמו אצל ארסנל בשנים האחרונונת, אז אין הצלחות- ולא משנה כמה שחקנים טכניים יש. ואם יש פחות מדי שחקנים טכנים, כמו קצת במקרה של צ'לסי בשנים האחרונות, אז גם יש פחות הצלחות.
    זה לא קשור למערך כזה או אחר.

  • סבתא אינגה הייתה אומרת:

    דורפן,
    אתה מערבב במשפט אחד ארבעה סגנונות ושחקנים שונים לגמרי.
    להשוות את צ'אבי, אינייסטה, השסק וריקלמה... זה כמו פיצה עם סלמי, פלפלים חריפים, זיתים שחורים ו... אנשובי.. או לחלופין אננס.
    צ'אבי הוא ליברו-משופר. רכז, קוורקטרבאק, מפתח, אדריכל. הלב.
    אינייסטה הוא אינדיבידואליסט מדהים - אבל לא עושה משחק. למרות שיש לו מסירות שוברות הגנה הוא לא "רכז". לא קוורטרבאק.
    שסק הוא... כלבויניק. הוא כלום והוא יכול לשחק בכל תפקיד. כשהיה בארסנל ניסו שיהיה ריקלמה. בבארסה ניסו להמציא לו תפקיד חדש. ההגדרה: "תומך מסי". הלך קצת, לא יציב. עכשיו בנבחרת הוא "תומך מסי", רק שמסי בחופשה במיאמי...
    וריקלמה. לא אוהב אותו. בעיניי הוא איציק זוהר ארגנטינאי. רק במקום פרצוף זחוח יש לו פרצוף של מקופח. בכל מקרה - לא מתקרב לרמה של השניים הראשונה.

    אז איך הגענו לדבר על זה ביום של המשחק הכי מעניין ביורו???!!!???

    • רפי רחמים

      סבתא אתה צודק ,צ'אבי, אינייסטה הם 2 שחקנים שונים מאוד
      צ'אבי עושה משחק ואינייסטה לא ,אין מה להשוות בינהם
      ססק הוא כן ברמה שלהם ,הוא רק צריך למצוא את מקומו בבארסה ובספרד
      ריקלמה הוא שחקן שנעלם באמצע הרבה משחקים
      צ'אבי ואינייסטה לא

      • דניאל

        ריקלמה אולי נעלם בהרבה משחקים אבל הוא מנהיג, ויכול לסחוף אחריו קבוצה שלמה למרות גילו המפולג
        בגילו הצעיר גם היה אינדיבידואליסט גדול, כיום כבר אין מהירות, וגם לדעתי הוא בכלל לא מתאים לאירופה.
        שחקנים כמוהו צריכים להישאר בדרום אמריקה, כי הם נותנים שואו לקהל, באירופה הוא היה נחשב לשחקן עצלן. אני רואה משחקים של בוקה ומתענג על המהלכים שלו ורק מקווה שהוא ידחה את הפרישה עוד קצת

  • סימנטוב

    בהנחה ששחקן 'יצירתי' כמו ריקלמה גודל עכשיו עם היכולת והיתרון שלו כשחקן הוא ישאר לפני העדר. ווינר וכישרון עילאי תמיד ידאג למצוא את האקסטרה אולי יותר קשה ושיטת המשחק רק תצמצם את המספרים אבל זה יקרה, גיל אין כאן משהו אבולוציוני?
    פוסט מרתק.

  • אופיר

    ספרד היא מות הכדורגל. האם פורטוגל תצליח להפוך את הגמר לאירוע ששווה לצפות בו?

  • גלן

    נטשתי באמצע בשביל לעבוד. הבהרה יכולתי להמשיך לצפות אבל זה משעמם.

    • שלו

      גלן, אם המשחק היה קצת יותר מעניין הוא היה מגיע לדרגת משעמם.
      זה עינוי סיני.

    • דניאל

      המשחק היה מאוד משעמם
      אני אישית לא אוהב לראות את נבחרת ספרד
      הרבה יותר מדי מסירות, ובלי תכל'ס(ולא להתבלבל גם ב-2010 זה היה ככה רק שהם הצליחו להבקיע עם 1:0)
      הנבחרת שאני אוהב לראות באירופה היא גרמניה, שפשוט תענוג(ואני אנגלי בכלל ואוהד את אנגליה)

  • עשר 2.0 | בטענת נבדל. דברים שרואים מי-ם

    [...] רונן דורפן פתח אתמול דיון מרתק לגבי מעמדם של עושי המשחק בכדורגל העכשווי דרך השוואה בין חואן רומאן ריקלמה, מספר 10 קלאסי מהסוג הישן, לבין הקשרים הטכניים הזריזים של ברצלונה ונבחרת ספרד. [...]

  • ניב שטנדל

    ההבחנה שלך לגבי הדמיון והטכניקה אצל קשרי ברסה מעולה ומדויקת. אבל אני לא בטוח שצ'אבי נופל לקטגוריה הזו במאה אחוז.

  • אבי יחיאל

    בתוך ים הצהוב שיש בכתיבה על הספורט תמיד כיף לקרוא מאמרים כאלה מקצועיים... בכל מקרה אותי ריקלמה תמיד ריגש והזכיר לי את הכדורגל היפה הכדורגל של השכונה של הדמיון של טרם עידן המיסחור והכסף... הכדורגל שאהבנו לשחק ולראות... וגם אם באותה תקופה הוא היה נראה מאט את קצב המשחק או לא עדכני לדעתי לארגנטינה הוא היה חסר במונדיאלים האחרונים כי בראש ובראשונה ריקלמה היה מנהיג כריזמטי ווינר וחתיכת שחקן!!!!!

Comments are closed.