הגוף המחוקק – משה טלסניק

מי קובע את חוקי הכדורגל? מי מוסמך לשנות? מי...?

njue

 

 

כדורגל משחקים על פי אותם חוקים בכול פינה ברחבי הגלובוס. אם כך, מי שבידיו נמצא הכוח לשנות את החוקים משפיע בהחלטותיו בצורה ישירה על האופן שבו ינהגו מאות מיליוני שחקנים, בהם יצפו מיליארדי אנשים. המועצה הקרדינלית העליונה של הוותיקן, שיכולה לשנות את האופן שבו מתרגלים את הטקסים הנוצריים, יכולה להיות מורכבת מבני לאומים שונים, כל עוד המועמדים משתייכים לדת הנוצרית-קתולית. לעומת זאת, הנציגות של אומות העולם במועצה שקובעת את חוקי הכדורגל אינה שוויונית בעליל.

 ב-2 ביוני 1886, שלוש שנים לאחר שחוקי הכדורגל הועלו לראשונה על הכתב בעיר לונדון, התכנסה קבוצה של נציגים מארבע התאחדויות האי הבריטי (אנגליה, ווילס, סקוטלנד וצפון אירלנד) על מנת לכונן גוף שיהווה את הסמכות הבכירה לשינוי חוקי המשחק. הם הסכימו ש"מועצת התאחדות הכדורגל הבינלאומית" (IFAB) תתכנס מידי שנה, תדון בהצעות לתיקון בנוסח החוקים הקיימים או בהכנסת חוקים חדשים ותקבל החלטה שתחייב את כל הקבוצות הכפופות להם (לצפייה בפרוטוקולים של השנים 1886-2004).

 התאחדות הכדורגל העולמית (פיפ"א) הוקמה בפריז על ידי נציגים משבע התאחדויות אירופאיות ב-21 במאי 1904. התאחדויות האי הבריטי (The Home Nations) לא הצטרפו למהלך האירופאי ונותרו מחוץ למוסד הבינלאומי. בעקבות תלונות של הנציגים הגרמניים – אותם הניעו בעיקר אנגלו-פוביה – בארגון, החל לחץ של ראשי פיפ"א על IFAB להצטרף לגוף המחוקק של המשחק. בשנת 1913 נעתרו אנשי IFAB להכניס את "האנשים הקונטיננטליים הללו" לשורותיהם, תוך שהם מקצים להם מושב אחד ששווה שני קולות (כמו כל אחת מארבע ההתאחדויות האחרות). בנוסף, נקבע הכלל שדרושים ארבע חמישיות מהקולות על מנת שהחלטה תתקבל, לפיכך ההשפעה של פיפ"א על חוקי המשחק נותרה שולית.

 *

את היחס הבריטי לאנשי הארגון ששמו מייצג ראשי תיבות של מילים בצרפתית (Fédération Internationale de Football Association), היטיב לבטא בשנת 1923 מזכיר התאחדות הכדורגל האנגלית, פרד וול, שאמר כי "לפני זמן רב כוננו את החוקים של המשחק ואת הכללים של ההתאחדויות שמתאימים לרצונות ולצרכים שלנו. במובנים מסוימים, נראה כי אין הם מתאימים או מקובלים על כמה התאחדויות לאומיות אחרות. אין לנו רצון להתערב בפעולות של התאחדויות אחרות, שלא מסכימות עם החוקים שלנו, ולא היינו רוצים שהם יתערבו בשלנו." נציגי האומה שהביאה את המשחק לעולם חשו כי רק להם יש זכות לשנות את החוקים שהם בעצמם קבעו כבר בשנת 1863. שנה לאחר ההתבטאות של וול, בשנת 1924, ניאותו ההתאחדויות הבריטיות להצטרף לפיפ"א, אך לאחר ארבע שנים הם פרשו וחזרו שוב אחרי מלחמת העולם השנייה.

מידי שנה נפגשים נציגי IFAB לדון בנושאים ב-17 חוקי המשחק, כאשר מטלת האירוח מוטלת ברוטציה על כל אחת מחמש החברות (פיפ"א מארחת לרוב בשוויץ). ההליך להכנסת שינוי כרוך בהצעה של אחת מחמש החברות שמועלה בפגישה מקדימה (ארגון פיפ"א יכול להציע שינוי שהועבר אליו מאחת מההתאחדויות בעולם), דיון של הנציגים והצבעה לאישור או לדחייה. הפגישות אינן מצולמות ואין תיעוד רשמי לטיעונים השונים שמעלים הנוכחים. הפרוטוקול שמוציאה IFAB לאור כולל רק את ההצעה ואת ההחלטה. השינוי המשמעותי האחרון שהוכנס לחוקה היה ביולי 2012 עסק באישור לשימוש בטכנולוגיית קו השער (לדיווח ההיסטורי), שהותקנה כבר באצטדיוני קבוצות הפרמייר-ליג.

 ההסדר בו השפעתה של פיפ"א על חוקי המשחק הוא 20% נשמר עד לשנת 1958. בשלב זה, כאשר ההשפעה העולמית של הארגון הבינלאומי היה כה רב, הוחלט לשנות את אופן ההצבעה כך שפיפ"א (המתיימרת לייצג יותר מ-200 התאחדויות) תקבל משקל של 50% מהקולות. זה נעשה באופן הבא: לכל אחת מההתאחדויות יש קול אחד ואילו לפיפ"א ארבעה. יחד עם זאת, העליונות של ההתאחדויות הבריטיות בהשפעתן על חוקי הכדורגל באה לידי ביטוי בהליך המחייב לפחות שישה קולות על מנת להעביר החלטה. אם כך, פיפ"א מנהלת את הכדורגל בעולם, אך ההתאחדויות הבריטיות עדיין קובעות במידה ניכרת את חוקי המשחק הנאכפים בצורה זהה בכול רחבי תבל.

הכותב הוא דוקטורנט בתכנית למדע טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, העובד בימים אלה על מחקר בנושא מדע וטכנולוגיה במתחם האימונים של מועדוני כדורגל.

עונת המלפפונים 22: מפת האינטרסים בתקשורת הספורט
את מי אתה שונא - דור בלוך

13 Comments

מתן גילור 20 באוקטובר 2013

משה, תודה.
לא ברור לי למה פיפ"א משתפת עם זה פעולה. האם משיקולי מסורת?
הלוא היום ברור שאם פיפא תשנה באון "חד צדדי" את החוקים הבריטים יתיישרו לפיהם. קשה לי להאמין שהם ישחקו באי תחת מערכת חוקים אחת ובגביעי אירופה או במשחקי הנבחרות תחת מערכת חוקים אחרת.
מן הסתם אין שום סיכוי שהם יוותרו על השתתפות במשחקי כדורגל מחוץ לאי.

איציק 20 באוקטובר 2013

מתן,
יש תקדים עולמי בכדורסל. ה-NBA משחק לפי חוקים מסוג א', ושאר העולם לפי חוקים מסוג ב' (גם האיכות לפעמים סוג ב'). באולימפידות ואליפויות העולם, כולם סוג ב'. זה לא מתאים אחד לאחד, אבל יתכן שהבריטים ישארו שמרנים בתוך האי, ומחוץ לאי יתישרו לפי החוקים הבין-לאומיים. זה קשה יותר כי זה על בסיס שבועי, אבל גם דויד בלאט עושה זאת כל שבוע. פעם עם חוק רוסי ופעם בלעדיו.

מתן גילור 20 באוקטובר 2013

דוגמא רעה.
ארה"ב משחק אחת ל…בחוקים אחרים. זאת לאחר מחנה אימון ומשחקי אימון לפי החוקה הבינ"ל.
הנציגות הבריטיות משחקות במפעלים האירופאים כל שבועיים. אתה באמת חושב ששחקן תוך כדי משחק ישים לב אם יש או אין נבדל פאסיבי (סתם דוגמא)?

איציק 20 באוקטובר 2013

בדיוק כיוון שציפיתי לתגובה שלך "תגובה רעה" הוספתי את המשפט האחרון "זה קשה יותר כי זה על בסיס שבועי, אבל גם דויד בלאט עושה זאת כל שבוע. פעם עם חוק רוסי ופעם בלעדיו." היתה צודק ללא משפט זה, אבל איתו צריך טיעון חזק יותר לאמירה "דוגמא רעה." הדוגמא של בלאט לא מושלמת (הרע במיעוטו) אך עדיין מסבירה שזה אפשרי עם התאמות נדרשות, אם הפער בין החוקות לא גדול מידי. לא נראה לי שאם שאר העולם יפרד מהבריטים הם ירוצו לבצע מהפכה. יהיו שינוים בקצוות, גם הם שמרנים מכדי לבצע שינוים רדיקאלים.

מתן גילור 20 באוקטובר 2013

שאל את בלאט מה הוא חושב על זה.
עזוב, שאל את רקאנטי כמה כסף זה עולה לו…
אתה בעצם אומר – הנה יש מקום שזה *לא* עובד בו (ולא איציק, זה לא עובד. זה קורה במציאות, אבל זה מסבך את העניינים מאד), אז אולי גם הבריטים יהיו טיפשים כמו ראשי הכדורסל אצלנו – לא יקרה!

איציק 20 באוקטובר 2013

כל מה שאתה אומר, זה שזה לא אופטימאלי. אני מאוד מסכים עם זה. ועדין כששני פרדים נפגשים זה קורה, עובד, עקום אבל עובד. אני לא בטוח שהפרדים של פיפ"א וההתאחדות הבריטית גמישים יותר מאלו שבמקרה המדובר.

מתן גילור 20 באוקטובר 2013

איציק, אל תכניס לי מילים למקלדת.
כשהרדיו של האוטו מקבל מתח, אבל משמיע סתם רעשים, מבחינתי הוא לא עובד – הוא מקולקל. מפה ועד לומר שזה רדיו "לא אופטימאלי" הדרך ארוכה.

איציק 20 באוקטובר 2013

טוב, אז יש לך הגדרה מאוד רחבה למושג לא עובד. כאשר הפלורוסנט נדלק אחרי שתי שניות במקום שניה, אתה לא רץ מייד להחליף את הצ'וק. אם כן, אז אתה ממש מחוץ לסטיית התקן.

מתן גילור 20 באוקטובר 2013

נסיים בבדיחה בנושא:
האשה באה לבעלה ואומרת לו: "המנורה לא עובדת. תקן אותה."
"מה אני, חשמלי?" הוא עונה לה.
יום לאחר מכן הוא חוזר הביתה. שוב אשתו: "הברז לא עובד. תקן אותו."
"מה אני, אינסטלטור?"
ביום השלישי הוא חוזר ורואה שהמנורה והברז פועלים. "נו, הזמנת אנשי מקצוע?"
"לא, השכן תיקן."
"וכמה שילמת לו?"
"לא שילמתי. הוא אמר שאו שאני אשיר לו או שאשכב איתו."
"ואיזה שיר שרת לו?"
"מה אני, זמרת?"

איציק 20 באוקטובר 2013

:-)

MOBY 20 באוקטובר 2013

מעולה.
משום מה זה הזכיר לי ליגה מזרח תיכונית שבה הקובעים הם
ממלא מקום יו"ר האיגוד, מנהל/בעלי האלופה על פי ממוצע של 10 השנים האחרונות (שרירותי יכול גם להיות 20), מנהל/בעלי הקבוצה המשחקת בליגה הבכירה באירופה (משום מה לא מחויב שהאלופה של המדינה הנ"ל תשחק שם), עו"ד לענייני תעבורה, וחתן פרס ישראל.
השיקולים כמובן בשינויים התכופים בחוקי הליגה הנ"ל הם טובת הליגה בפרט והכדורסל בכלל תוך מבט ישיר לכיוון הנבחרת.

משה 20 באוקטובר 2013

מתן – הסיבה היא כנראה שמירה על מראית עין של מסורת. אין אף החלטה שההתאחדויות הבריטיות ירצו להעביר והן גם יצליחו בכך לבדן. בפוסט קרוב אביא את סיפור קבלת ההחלטה על טכנולוגיית קו השער (GLT) שהאנגלים לחצו זמן רב לאשרה ופיפ"א טרפדו את המהלך שוב ושוב (עד לשער של לאמפרד ב-2010).

מובי – עם כל תעצומות הדמיון שאנסה להפעיל, אני מתקשה למצוא את הדמיון בין ליגת ווינר לתעשיית הכדורגל העולמית.

דורי 20 באוקטובר 2013

משה, חשבתי שאתה מתכוון להגיד שאתה מתקשה לקרוא למה שמשחקים פה, כדורגל.

Comments closed